"והדרת פני זקן" כציווי

דר' אבי ביצור מומחה להגנת העורף, אונ' בר אילן

תוחלת החיים, בעולם כולו ככלל ובישראל כפרט, עלתה בעשורים האחרונים בצורה דרמטית והגיעה לשנתונים יוצאי דופן (יחסית לעבר). בישראל, לדוגמה, עלה הגידול במספר האנשים בני 65+ מ- 3.8% מהאוכלוסיה בשנת 1948 ליותר מ- 10% (!!). כיום, 800,000 הינם בני 65+, כש- 45% ממספר זה הינם בני 75+. לפי התחזית, מספרים אלו יגדלו בהתמדה ובשנת 2020 יהיה מספר הזקנים בישראל כמיליון ורבע בני אדם.

גידול דרמטי זה מבורך מחד גיסא, אך מאידך הוא מחייב להיערך כראוי בהכשרת אנשי מקצוע, ובליווי ההתפתחות במחקר הבסיסי, הרפואי והטכנולוגי לגבי כל מה שקשור לנושא העוסק בלימודי הזיקנה (גרונטולוגיה).

נושא זה רב-תחומי בהיקף רחב ביותר, והכשרה מתאימה נדרשת כבסיס מוצק להכנה נאותה של תשתיות לוגיסטיות, ארגוניות ואנושיות בכל תחומי המקצוע, העיסוק והטיפול שמתנהלים בתחום הזקנה, הכוללים שירותי בריאות, סיעוד ורווחה, וכן גם התאמה של תעסוקה, ספורט, תרבות, דיור, מבנים ציבוריים ועוד.

במקביל, נדרשת לשם כך תשתית של אנשי מחקר והוראה, ניהול וארגון, כדי שהם יוכלו להכשיר אנשי מקצוע, ולהתמודד בהצלחה עם הצרכים המרובים המלווים את האוכלוסייה המבוגרת (הכוללת במקרה החברה הישראלית את "דור המייסדים") וכדי לטפל בייחודיות המלווה את בני גיל הזהב – הגיל השלישי.

המאפיינים המיוחדים לאוכלוסיית הזקנים בישראל מעמיקים את הצורך להערך כראוי להתמודדות עם הנושא:

חלקם עולים מארצות שונות ומכאן צרכים רב-תרבותיים, כשליש מהם ניצולי שואה מדור ראשון, ובין הוותיקים בארץ נכללים ה"אבות המייסדים" של המדינה בת ה- 60+, אשר היו שותפים לשינויים שחלו במדינה מיום הקמתה, כך שיש להם היכרות מעמיקה עם הממסד וכן גם את היכולת לחברה שהם מהווים חלק נכבד ממנה.

נתונים אלו מציגים דילמות רבות ואתגרים שיש צורך להתמודד עימם בראש ובראשונה בתחום האקדמי של ההכשרה, ההוראה והמחקר.

הגרונטולוגיה היא יחסית תחום "צעיר" בעולם האקדמיה

בישראל תשומת הלב הייתה תחילה לגריאטריה (תחום הרפואה העוסקת בחולי בזיקנה), ובישראל הוכרה הגריאטריה כתחום התמחות ברפואה בשנת 1986.

עד כה, אין עדיין הכרה בגרונטולוגיה כתחום התמחות במסגרות השונות של שירותים מחוץ לגריאטריה, ביניהם עבודה סוציאלית ועוד.

לימודים לקראת התארים האקדמיים השונים ("בוגר", "מוסמך", ו"דוקטור") בגרונטולוגיה קיימים במדינות שונות באירופה ובארה"ב.

בארץ הייתה התפתחות חשובה במסגרת ההכשרה האקדמית בהקמת תוכניות לימודים לתואר מוסמך בגרונטולוגיה, באוניברסיטאות בחיפה ובאר שבע.

יש לציין שתוכניות לימודים בנושאים שונים העוסקים בזקנה קיימות באוניברסיטאות שונות, אולם הן נכללות במסגרת לימודים לתארים אקדמיים בתחומים שונים אחרים.

למרות הצורך בהכשרה בסיסית רב-תחומית לאנשי מקצוע בתחומים השונים בעלי זיקה לזקנה – אין עדיין תוכנית בסיסית מובנית ומקיפה להקניית ידע אקדמי במגוון התחומים של הגרונטולוגיה.

המאמר נועד להוות בסיס לדיון אינטלקטואלי, תרבותי, חברתי, כלכלי ופוליטי בעתידם של הורינו, של המבוגרים בחברה, של הזקנים שבה ובעצם של כולנו בגיל השלישי והרביעי, אליו נגיע כולנו בעולם מאתגר זה, שבו תוחלת החיים הולכת ועולה.

המבוגרים בחברה זקוקים מצד אחד למקצוענים של ממש שיטפלו בענייניהם הכלכליים, בריאותיים, משפטיים, חוקתיים, תרבותיים, ערכיים ופוליטיים, ומצד שני – להכשרה, הם עצמם, למקצועות ולעבודה בקריירה שניה, שלישית או אפילו רביעית.

הגיע הזמן שהקדמה הטכנולוגית, עליית תוחלת החיים, שיפור הדיור המוגן, שיפור הטיפול והיחס ומיצוי יכולותיהם של "אבותינו המיסדים" יבואו לידי ביטוי בלימודים לעומק של אחד מסודות הבריאה הגדולים הזיקנה על כל משמעויותיה.

דר' אבי ביצור מומחה להגנת העורף, אונ' בר אילן
סגן ראש התוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף, המכללה האקדמית בית-ברל
לשעבר מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים וירושלים