כל מה שחשוב לדעת אחרי אירוע לבבי

התקף לב (אוטם חריף בשריר הלב) מתרחש כאשר זרימת הדם בכלי הדם המספק דם לחלק בשריר הלב חסום למשך זמן מסויים, ונגרם נזק לרקמת שריר הלב. פעמים רבות חסימה זו נובעת מהצטברות של חלקיקי כולסטרול, שומן וחומרים אחרים, בעורקים הכליליים המספקים דם ללב. כאשר ישנה פגיעה ברובד הטרשתי הנמצא בדופן הפנימי של כלי הדם והרובד נקרע, עשוי להיווצר קריש דם ובעקבות כך לחסום את העורק, מה שמוביל להתקף לב. כמו כן, ישנם מספר גורמי סיכון אשר תורמים להתפתחות התקפי לב עליהם נרחיב בהמשך וגם על מה קורה אחרי התקף לב.

מהם הגורמים להתקפי לב?

התקפי לב נגרמים בדרך כלל מחסימת זרימת הדם לשריר הלב כתוצאה מהצטברות של כולסטרול בעורקים (טרשת עורקים). ישנם מספר גורמים העלולים להגדיל את הסיכון להתקף לב:

תזונה לקויה - במידה והתזונה מכילה שומן רווי, ענייה בפירות, עשירה בסוכר ומלח, הרי שעולים הסיכונים עבור בעיות לב.
חוסר בפעילות גופנית - עשוי לתרום להצטברות ולפגיעה מתמשכת בכלי הדם בלב.
סוכרת - כאשר רמת הסוכר בגוף גבוהה, הרי שזה עשוי לפגוע בכלי הדם ואף לעודד התפתחות של טרשת עורקים.
לחץ דם גבוה – כתוצאה מהיצרות בכלי הדם בעקבות הטרשת, הלב נאלץ לעבוד כנגד תנגודת גבוהה ומתמשמכת של כלי הדם.
טרשת עורקים - הצטברות של סידן / שומן / כולסטרול על הדפנות הפנימיים של העורקים העשויות ליצור קריש דם שחוסם את העורק .
לחץ נפשי - גם לחצים נפשיים עשויים לפגוע בתפקוד כלי הדם והלב ואף להעלות את לחץ הדם.
היסטוריה רפואית משפחתית - במידה ובמשפחה יש היסטוריה של מחלות לב למיניהן הרי שעולה הסיכון עבור התקפי לב.
גיל - החל מגיל 55 נשים נמצאות בסיכון מוגבר עבור התקפי לב, גברים מעל גיל 45.

עזרה ראשונה - מה קורה אחרי התקף לב?

בעת חשד להתקף לב, יש לפנות לטיפול רפואי מידי. הטיפול הראשוני ע"י צוותי הרפואה עשוי לכלול מתן אספירין לדילול הדם וטיפול תרופתי נוסף למשל ניטרוגליצרין להרחבת כלי הדם. במקרים מסוימים ייתכן צורך בניתוחים כמו צנתור לב או ניתוח מעקפים. באירוע של התקף לב ישנו תהליך מסודר שיש לבצע על מנת להבטיח החלמה ומניעת התקפים עתידיים של המטופל, כאשר אלו העיקריים שבהם:

עזרה ראשונה - מה קורה אחרי התקף לב?

כאשר קיים חשד להתקף לב, יש להזעיק עזרה ראשונה בדחיפות וללא דיחוי!. הצוות הרפואי שיגיע בתוך דקות עשוי להעניק טיפול ראשוני דחוף הכולל מתן תרופות כמו אספירין עבור דילול הדם וניתן לשלב עם ניטרוגליצרין עבור הרחבה של כלי הדם הפגוע (כמובן תלוי במצבו של המטופל, מיקום הפגיעה בשריר הלב ועוד), ולעיתים אף תרופות אשר ממיסות את קרישי הדם.

אשפוז והשגחה

אחרי קבלת הטיפול הראשוני בשטח, יש לפנות את המטופל לחדר המיון ומשם הוא עשוי להגיע לחדר הצינטורים או לטיפול נמרץ לב להשגחה בטיפול נמרץ עבור מעקב אחר תפקוד הלב ויציבותובעזרת מיכשור רפואי מתקדם המנטר בצורה רציפה את פעילות הלב, מדדי לחץ הדם והדופק ורמות החמצן בדם של המטופל.

יציאה מבית החולים

לאחר שמשתחרר המטופל מבית החולים, ישנה תוכנים שיקום לבבי אשר כוללת בין היתר הדרכה תזונתית, פעילות גופנית בפיקוח ואף תמיכה נפשית. המטרה העיקרית הינה שיקום הלב, שיפור איכות החיים וחיזוק הלב. יחד עם זאת, עדיין ישנו מעקב רפואי תדיר שעל המטופל לבצע אצל קרדיולוג, גם עבור מתן טיפול תרופתי במידת הצורך.

אילו סיבוכים יכולים לבוא בעקבות התקף לב?

באופן כללי, התקף הלב עצמו עשוי ליצור נזקים רבים, לרבות אריתמיה (הפרעה בקצב הלב), קרע בשריר הלב, אי ספיקת לב, בעיות בשסתום ועוד. חלק מהסיבוכים הללו עשויים להיות מסכני חיים. אלו הם הסיכונים הנפוצים ביותר העשויים להופיע כתוצאה מהתקף לב –

אריתמיה (הפרעה בקצב הלב)

מדובר בנזק אשר נגרם לשריר הלב כתוצאה מהתרחשות התקף לב, העשוי לפגוע במערכת החשמלית של הלב. כתוצאה מכך, זה עשוי להוביל לאריתמיה. הפרעות קצב לב עשויות להיות קשות ולהיות מלוות בטכיקרדיה (פעימות לב מאוד מהירות), ברדיקרדיה (פעימות לב איטיות מאוד). יחד עם זאת הן גם עשויות להיות יותר קלות אך מלוות בפרפור פרוזדורים (פעימות לב שאינן סדירות) למשל.

כמו כן, במקרים יותר קשים, אריתמיה עשויה להוביל לאירוע מוחי, דום לב, אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים גם למוות.

אי ספיקת לב

כאשר נפגע חלק משריר הלב כתוצאה מהתקף, נפגעת היכולת שלו להתכווץ ולשאוב דם בצורה יעילה. מצב זה אף עשוי להביא עמו שלל תסמינים, כמו למשל חולשה, נפיחות ברגליים ובקרסוליים, קוצר נשימה, עייפות ואף ירידה ביכולת הסיבולת. במקרים חמורים, מצב זה אף עשוי להוביל להשתלת לב, אשפוז ממושך ואף מוות.

קרע בשריר הלב

התקף לב עשוי במקרים נדירים לגרום למצב הנקרא קרע בשריר הלב. כתוצאה מכך זה עשוי להוביל לאי ספיקת לב קשה, דימום פנימי ואף מוות. במרבית המקרים הטיפול בקרע בשריר הלב מצריך ניתוח לב חירום.

בעיות בשסתום

כתוצאה מהתקף לב עשויה להיגרם פגיעה בשסתומי הלב. הפגיעה הנ"ל עשויה לגרום לחסימה של זרימת הדם או דליפה, מה שעשוי להוביל לתסמינים רבים כמו למשל אי ספיקת לב, חולשה, קוצר נשימה, נפיחות ברגליים ובקרסוליים ועייפות. ייתכן ויהיה צורך במקרים חמורים יותר בניתוח להחלפה או תיקון של השסתום הפגוע.

תסחיף ריאתי / תסחיף דם

כתוצאה מהתקף לב, קריש דם שנוצר עשוי להשתחרר ולעבור לריאות דרך זרם הדם, מה שעשוי לגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה חמור, ירידה בלחץ הדם ובמקרים מסויימים אפילו למוות לפעמים עשוי קריש הדם לנדוד דרך זרם הדם ולהגיע עד לרקמת המוח, שם עלול ליצור חסימה ולגרום לשבץ מוחי. הטיפול בתסחיף זה פעמים רבות דורש שימוש בתרופות המיועדות לדילול הדם או ניתוח להסרת הקריש.

כמו כן, זוהי סקירה כללית של חלק מהסיבוכים האפשריים העונים על השאלה "מה קורה אחרי התקף לב" (או מה עשוי לקרות). ישנם גורמים רבים עבור הסיכון של כל סיבוך או החומרה של כל סיבוך, כמו למשל מצבו הבריאותי של המטופל וגיל המטופל.

הסכנה העיקרית של התקף לב בשעות הראשונות

במקרים של חשד להתקף לב יש להזמין במיידי טיפול רפואי על מנת להימנע מכל הסיבוכים האפשריים ככל הניתן, משום שטיפול מתאים ומהיר עשוי לצמצם בצורה משמעותית את הסיכון עבור סיבוכים ואף לשפר את סיכויי ההחלמה.

מה זה שיקום לב?

מדובר בתוכנית רב-מערכתית אשר מיועדת לסייע לחולים שעברו אירוע לב כזה או אחר ולחזור לתפקוד תקין ככל שניתן, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית.

שיקום לב עשוי לסייע בשיפור כושר גופני על ידי חיזוק של שריר הלב ושיפור של סיבולת הנשימה לצד הפחתת הסיכון עבור אירועים לבביים נוספים.
השיקום תורם לאיזון גורמי הסיכון על ידי מתן הדרכה על כל השינויים שיהיה צורך לבצע באורח החיים, לרבות סיוע בהתמודדות עם כלל ההשלכות הנפשיות לצד תמיכה פסיכולוגית.
השיקום תורם על ידי מתן חינוך והדרכה על ידי קבלת אינפורמציה חשובה על גורמי הסיכון, מחלות לב וטיפולים אפשריים.

השיקום זמין במסגרת סל הבריאות עבור חולים שעברו אירועים כמו השתלת קוצב לב / דפיברילטור, ניתוח מעקפים, התקף לב, צנתור טיפולי לפתיחת עורק חסום, אי ספיקת לב בדרגה בינונית / קשה.

כיום בחלק מיחידות שיקום הלב, אף קיימת אופציה לשיקום לב מרחוק, עם מכשור ניטור ייעודי.

שמירה על אורח חיים בריא: תזונה לחולי לב

חשוב מאוד לשמור על תזונה נכונה ובריאה על מנת לטפל ולמנוע מחלות לב למיניהן, שכן, תזונה נכונה ושמירה על אורח חיים בריא עשוי לסייע בהפחתת גורמי סיכון עבור מחלות לב, כמו למשל לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ורמות סוכר גבוהות בדם. כמו כן, התזונה עשויה אף לסייע בשיפור תפקוד הלב, שמירה על משקל תקין והפחתת הסיכון עבור אירועים לבביים –

פלבנואידים – אלו הם מרכיבים נוגדי חימצון הקיימים בתה ירוק, פירות יער, תפוח, בצל ועוד.

שמן זית – זהו השמן הטוב ביותר, במיוחד בכבישה קרה, אך מומלץ לצרוך ממנו בכמות מוגבלת משום שהפרזה בשימוש עשויה להעלות את רמות הכולסטרול.

פירות, ירקות ודגנים מלאים – אלו הם מזונות אשר עשירים בויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וחומרים נוגדי חמצון.

אגוזים וזרעים – כמו למשל אגוזי מלך, שקדים, פקאנים, זרעי צ'יה ופשתן.

מאילו מאכלים כדאי לכם להימנע?

מומלץ להקפיד על שתיית מים מרובה החיונית עבור תפקוד תקין של כל מערכות הגוף.

כמו כן, בישול ביתי יאפשר לכם לקבל שליטה מלאה על הרכיבים ועל הכמויות שיהיו במזון, כמו למשל הסוכר והמלח.

יש לפנות לתזונאית מוסמכת על מנת להרכיב תפריט מותאם לפני שתבצעו שינויים דרסטיים בתזונה שלכם.

פעולות שמומלץ להימנע מהן בקרב חולי לב

על חולי לב לנקוט באמצעי זהירות למען שמירה על בריאותם ולהימנע מפעולות אשר עשויות בצורה זו או אחרת להכביד על הלב ואף לפגוע בתפקודו. מהן הפעולות שמומלץ להימנע מהן בקרב חולי לב?

המשך צריכת תזונה לא בריאה – מזונות המכילים שומן רווי, מלח וכולסטרול עשויים להוביל למצב של סתימת עורקים, עלייה במשקל ופגיעה בבריאות הלב.
לחצים נפשיים – שימרו על עצמכם רגועים ככל הניתן, שכן, לחצים נפשיים ממושכים עשויים להוביל להפרעות קצב לב, עלייה בלחץ הדם ואף פגיעה בבריאות הלב.
פעילות גופנית מאומצת / חוסר פעילות גופנית – ריצה מהירה, ספורט תחרותי או הרמת משקולות כבדים מהווים פעילות גופנית מאומצת העשויה לגרום לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואף התקף לב. לעומת זאת, היעדר פעילות גופנית עשוי להעלות את לחץ הדם, מגביר את הסיכון עבור מחלות לב ואף מעלה את הכולסטרול בדם. יש להיוועץ עם רופא המשפחה על מנת להתאים את אופי הפעילות המומלץ עבורכם.
טיסה אחרי התקף לב – מומלץ להימנע ממצב זה. טיסה אחרי התקף לב אינה מומלצת באופן מיידי אלא בהתאם להנחיות רופא בהתאם לחומרת ההתקף ומצב בריאותי של המטופל וגורמים נוספים.
צריכת אלכוהול מופרזת – שתיית אלכוהול בצורה מופרזת עשויה להפחית את תפקוד הלב, להעלות את לחץ הדם ואף לגרום להפרעות קצב לב.

חזרה לעבודה אחרי אירוע לב

מתי מומלץ לחזור לעבודה לאחר התקף לב?

אין תשובה חד משמעית, שכן, התשובה לכך תלויה במספר גורמים, ביניהם –

חומרת האירוע - במידה ומדובר במקרים קשים, ייתכן וידרש זמן החלמה יותר ארוך מאשר אירועים קלים, אשר יאפשרו לעיתים חזרה מהירה יותר לעבודה.
מצב בריאותי - במידה והנכם סובלים ממצב בריאותי ירוד ו/או מחלות רקע נוספות, ייתכן ויהיה צורך בזמן החלמה ארוך יותר לפני החזרה לעבודה.
הרגשת המטופל - מוכנות המטופל בעצמו לחזרה לעבודה חשובה מאוד, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית.
סוג העבודה - עבודות משרדיות יאפשרו חזרה מהירה יותר לעבודה למשל לעומת עבודות פיזיות קשות.

מעבר קל וחלק בחזרה לעבודה

יש להיוועץ ברופא המטפל על מנת לקבל המלצה מותאמת אישית, לרוב, ההמלצה תהיה זמן המתנה של מספר שבועות עד לתהליך החזרה לעבודה, כאשר בשבועות הללו יש צורך להתאושש, להתמקד בשיקום ובהחלמה.

מומלץ ליידע את המעסיק על מצבכם על מנת לייצר מעבר קל וחלק. כמו כן, מומלץ ליצור תוכנית חזרה באופן הדרגתי, החל מעבודה במשרה חלקית, או למשל ימים קצרים יותר, ובהדרגה תנסו להגדיל את היקף העבודה בהתאם ליכולתכם.

התמודדות עם מצבי לחץ בעבודה

תנסו להבין מהם גורמי הלחץ בעבודה שלכם ונסו להבין כיצד ניתן למנוע אותם או להפחית אותם ככל הניתן. ניתן ללמוד טכניקות שונות לניהול לחץ, כמו למשל מדיטציה, נשימות ארוכות ופעילות גופנית.

במידה ואתם מקבלים משימות נוספות המוסיפות לכם לחץ בעבודה, אל תהססו לומר "לא".

מומלץ להקפיד לקחת מעת לעת הפסקות קצרות על מנת להתאוורר במהלך יום העבודה.

במידת הצורך, תמיד ניתן לפנות לגורמים רפואיים למתן עזרה רפואית מקצועית, כמו למשל פסיכולוג או יועץ, אשר יוכלו לסייע ולתת לכם כלים בהתמודדות עם לחצים בעבודה.

טעויות נפוצות שעושים

ישנם פעמים בהם לא מעט אנשים שלקו באירוע לבבי קיבלו הרגשה טובה יותר, הרגישו שיפור, הגיעו להישג באורח החיים שלהם, ודווקא ברגעים האלו בהם אמורים להמשיך ולשמור על שגרה בריאה, מתחילה הזנחה של הטיפול התרופתי ושמירה על אורח החיים הבריא. מאילו טעויות יש להימנע?

אימוץ שינוי אורח החיים החדש- גם לאחר שחווים שיפור במצב הבריאותי חשוב להמשיך ולשמור גם לאחר מכן.
מניעת חזרה להרגלים ישנים - ישנם אנשים הנוטים לחזור להרגלים ישנים לאחר שחווים שיפור באורח החיים, כמו למשל עישון, היעדר פעילות גופנית או תזונה לא נכונה, אלו עשויים לגרור הידרדרות במצב הבריאותי, ובמקרים מסויימים אפילו לאירועים לבביים נוספים.
הזנחה של מעקב רפואי ועמידה במשטר תרופתי - גם לאחר שחווים שיפור באורח החיים, חשוב מאוד להמשיך ולבצע את כל סוגי המעקבים הרפואיים , הביקורות הרפואיות ועמידה בטיפול התרופתי שהומלץ .

שיקום רגשי לאחר התקף לב

התקף לב הוא אירוע טראומטי ומפחיד אשר עשוי להשפיע באופן משמעותי על הבריאות הנפשית שלכם. תחושות כמו פוסט טראומה, דיכאון, חרדה ואף אובדן עניין בכל מיני פעילויות שונות הינן תופעות נפוצות אחרי אירוע לב, לכן חשוב לפנות לעזרה מקצועית על מנת לקבל את הטיפול והתמיכה הדרושים.

מומלץ לשתף את בני המשפחה והמעגל החברתי הקרוב בתחושות ובפחדים לקבלת תמיכה רגשית וסיוע להסתגלות למצב הרפואי החדש.

מהו דיכאון לאחר התקף לב?

דיכאון לאחר התקף לב הינו מצב נפשי מאוד נפוץ אשר חווים החולים, כמו למשל תחושות של חוסר עניין בפעילויות, ייאוש, עצב, קושי בריכוז, שינויים בשינה ובתיאבון ועוד. דיכאון לאחר התקף לב אף עשוי באופן משמעותי גם להשפיע על איכות החיים לידי פגיעה בהחלמה הפיזית, ובמקרים מסוימים אף להגביר את הסיכון עבור אירועים לבביים נוספים.

אתם לא לבד, לא מעט חווים את הקשיים הללו לאחר התקף לב, אבל יש לא מעט דרכים להתמודד. טיפול נפשי יעיל, טיפול פסיכודינמי וטיפול תרופתי עשויים לסייע לכם ולהקל עם התמודדות.

מה ההבדל בין התקף לב לדום לב?

מדובר בשני מצבים רפואיים הקשורים ללב, שניהם חמורים אך נבדלים האחד מהשני. ככל ומדובר בדום לב, זהו מצב חירום רפואי, הדורש ביצוע פעולות החייאה במטופל, במצב זה הלב מפסיק לפעום בפתאומיות כתוצאה מהפרעה חשמלית. מצב זה מאופיין באובדן הכרה פתאומי, בהפסקת נשימה, והיעדר פעילות לבבית. ככל ומדובר בהתקף לב, זהו מצב בו זרימת הדם לרקמת שריר הלב נחסמת, לרוב כתוצאה מקריש דם אשר גורם לחסימה בעורק הכלילי. מצב זה מאופיין בקוצר נשימה, כאב חזק בחזה, צרבות, בחילות, טכיקרדיה, חולשה, זיעה קרה וסחרחורות.יש להדגיש, כי קיימים מצבי חירום רפואיים שונים המלווים בכאבים בחזה אך אינם למעשה, אוטם חריף בשריר הלב ולכן בכל פעם שתרגישו כאבים או לחצים בחזה, אין להתעלם מהם ויש להתקשר לקבלת עזרה רפואית דחופה.